במילים פשוטות: מי הם עובדי קבלן ?

במילים פשוטות: מי הם עובדי קבלן ?

במילים פשוטות: מי הם עובדי קבלן?

 

 

קיץ 2011 נחרט בתודעה הישראלית כקיץ של מחאה. בחודשים מאז שהמחאה הפכה לחלק מחיינו אוצר המילים החברתי גדל משמעותית. מילים ומונחים שפעם היו חסרי משמעות או מעורפלים הפכו לססמאות ולדרישות, ביניהם המושג "עובד קבלן". כל מי שטרח להגיע לאחד מעשרות המאהלים בארץ זכה לראות כרזות המגנות חברות קבלן ושדרני הרדיו מילאו שעות שידור יקרות בשיחות עם ועל עובדי קבלן. אבל נשאלת השאלה, מהי העסקה קבלני? וחשוב מזה, האם אני עובד קבלן?

 

הגדרה

ישנם שני סוגים של עובדי קבלן ולשניהם מסגרות חוקיות שונות:

  1. עובדי כוח אדם – עובדים אשר מנוהלים ברמת היומיום על ידי מנהל מקצועי בחברה א' אך מועסקים (מקבלים שכר והטבות, תלוש) דרך חברה ב'. לדוגמא, חבר הון אנושי מעסיקה אנשים אשר עובדים ומנוהלים על ידי סלקום. 
  2. עובדי מיקור חוץ (outsourcing); ידוע גם בתור עובדי שירותים – עובדים אשר מנוהלים ומקבלים שכר על ידי חברה ב' עבור שירותים שהם מספקים לחברה א'. לדוגמא, חברה א' מזמינה מחברה ב' שירותי ניקיון למשרד. בפועל, חברה א' משלמת לחברה ב' עבור הניקיון, ולא משלמת לה על פי שעות העבודה; לכן נקרא גם עובדי שירותים.

לסיכום, ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד: בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד.

 

 

שכר עבודה וזכויות סוציאליות לעובדי קבלן – המסגרת החוקית

למרות הטעות הפופלרית, עיקר הטענות נגד העסקה קבלנית אינן מופנות לחברות כוח אדם המעסיקות עובדים בשיטת הכוח אדם, אלא כנגד עובדי מיקור חוץ. היות ועובדי קבלן המועסקים דרך חברות קבלן מועסקים על בסיס חוזים אישיים זכויותיהם לא נפגעות; למעשה החברה המעסיקה (חברת כוח אדם) מחויבת להעניק לעובד את כל הזכויות המגיעות לו על פי חוקי הכנסת וההסכם הקיבוצי במשק. דהיינו, זכויות העובד מוגנות ובמקרה של הפרה הוא יוכל לתבוע אותן בבית משפט.

 

בשונה מזה, עובדי מיקור חוץ אינם נכללים בהסכם הקיבוצי ובמקרים רבים חברות קבלן בשיטת המיקור חוץ אפילו לא מספקות למועמד את המינימום הדרוש בחוק. בקצרה, העובד בשיטת המיקור חוץ חשוף לפגיעה מצד המעסיק היות ואינו מוגן מכוח ההסכם הקיבוצי.

הנה כמה מההפרות הנפוצות בזכותם של עובדי מיקור חוץ להשתכר (מתוך אתר האגודה לזכויות אזרח):

  1. אי מתן תשלום, או מתן תשלום חלקי בלבד, עבור עבודה בשעות נוספות ובימי שבת וחג;
  2. הלנת שכר;
  3. אי תשלום, או מתן תשלום חלקי בלבד, עבור השתתפות בקורס הכשרה;
  4. חיוב העובד לעבור "זמן חפיפה" לפני תחילת המשמרת ואחריה, ללא שכר;
  5. אי תשלום מלא של דמי נסיעות;
  6. אי תשלום, או תשלום חלקי, של דמי חופשה, דמי חגים ודמי הבראה;
  7. ניכוי סכומים שונים מהשכר שלא כדין, כגון: תשלום עבור מדים; "קנסות" שונים, כגון על איחורים פעוטים למקום העבודה או על הופעה מרושלת מעט; ניכוי עבור "זמן הפסקה" במהלך המשמרת, למרות שבפועל נדרש העובד להישאר בזמן ההפסקה במקום העבודה ולהיות זמין למעביד;
  8.  אי מתן תלושי שכר, או מתן תלושי שכר לא מפורטים ולא ברורים;
  9. ברוב המקרים, עובדי חברות כוח האדם והשירותים אינם נהנים מביטוח פנסיוני.

 

 

זכותו של האדם לעבוד היא זכות יסוד בדמוקרטיה הישראלית והיא מעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד חופש העיסוק. זכותך לעבוד כוללת את חובת המעסיק לשלם לך שכר מלא. עצתנו בחבר הון אנושי הוא לעולם לא להסתפק בפחות מהמינימום הנדרש בחוק ולדרוש מהמעסיק תשלום מלא עבור שעות העבודה שלך. 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
חבר צומחת רוצה להצטרף ?

חיפוש עבודה

אזורים
מקצוע
היקף משרה
דלג על Banners
Banners
חבר מביא חבר
עבור לתוכן העמוד